שאלת קיומו של כיסוי ביטוחי בפרשת "היעלמות מסתורית" של יהלומים

מבוא

1.         פרשת היעלמותם של יהלומים ושאלת קיומו של כיסוי ביטוחי בגין האירוע.

2.         רוב רובן של העובדות כלל לא שנוי במחלוקת. בלילה שבין יום 25.8.02 ליום 26.8.02, יצא איש המכירות של התובעת, שאול צבאן (להלן: "צבאן"), בטיסת לילה של חברת אל-על מתל אביב לניו יורק. הוא נשא עימו משלוח יהלומים, במספר "פאוצ'ים", בשווי כולל של כ - 840,000$. צבאן הגיע לניו יורק בבוקרו של יום ב' בשבוע - 26.8.02. בערבו של אותו יום, טס צבאן משדה התעופה לה גארדיה בניו יורק ליוסטון שבטקסס. הוא הגיע לבית המלון ביוסטון והפקיד את היהלומים בכספת המלון. למחרת, יום ג' - 27.8.02 בבוקר, כאשר פתח את הכספת במלון גילה כי אחד הפאוצ'ים עם יהלומים נעלם. אין מחלוקת, כי האובדן אירע בשלב כלשהו לאחר שצבאן הגיע לשדה התעופה לה-גארדיה, כלומר בשלב כלשהו בין יום ב' בערב ליום ג' בבוקר למחרת. אין מחלוקת כי נסיבות האובדן לא ידועות ולא ניתן לדעת מתי ובאילו נסיבות במדויק הוא אירע. חקירה שערכה הנתבעת לא שפכה אור על נסיבות האובדן. אין טענה להעלמה מכוונת או למעורבות לא כשרה כלשהי. אין גם חולק כי שווי היהלומים שאבדו הוא 276,743$, נכון למועד האירוע.

3.         התובעת רכשה מהנתבעת שתי פוליסות ביטוח מסוג כל הסיכונים, שהיו בתוקף בעת קרות האירוע: פוליסת בלוק יהלומים, אשר כללה הרחבה למקרה של היעלמות מסתורית/בלתי מוסברת של יהלומים עד לסך של 500,000$ וכן למקרה של אובדן יהלומים מכל סיבה שהיא עד לסך של 750,000$; פוליסת משלוחים אשר כללה כיסוי לנשיאה/הובלה אישית של יהלומים על ידי איש מכירות עד לסך של 1,000,000$.ייאמר מיד, פוליסת המשלוחים לא היוותה כלל בסיס לתביעה, וברי כי אין היא חלה על האירוע.

4.         הנתבעת סירבה לשלם לתובעת את תגמולי הביטוח. לטענתה, לא מילא צבאן אחר תנאי הפוליסה לגבי אופן נשיאת היהלומים, וההפרות שוללות את הכיסוי הביטוחי.

הדין החל

5.         לשיטתה של הנתבעת, הדין הרלבנטי הוא הדין האנגלי. ראשית, כך הוסכם מפורשות בסעיף 9.3 לפוליסה. שנית, לפי צו חוזה ביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), תשמ"ו - 1986, לא חלות הוראות חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") על חוזה לביטוח יהלומים (אגב, העדר תחולה לחוק חוזה הביטוח אין משמעותו העדר תחולה לדין הישראלי).

            התובעת טוענת כי שינוי תניית הדין החל נעשה ללא ידיעתה וללא הסכמתה.

            השתכנעתי, על פי הראיות שהביאו הצדדים, כי אכן כך קרה. סמנכ"ל התובעת, תומר סמטנה (להלן: "סמטנה"), העיד, בעמ' 106 - 107 לפרוטוקול, כי בעת עשיית הביטוח, סוכנת הביטוח לא העלתה דבר לגבי השינוי בדין החל ביחס לשנה הרלוונטית לעומת השנים הקודמות בהן נקבע בפוליסה שחל הדין הישראלי: "ש: תומר אתה אומר שהיית שותף לענייני הביטוח ולפגישות עם יעל, במסגרת החקירה הנגדית, ודובר על עניין הדין האנגלי. אני רוצה לשאול האם בשלב כלשהו עלה העניין הזה? ת: בפירוש לא ... בפוליסות, בשנים עברו, לא היה שום עניין שהיה קשור לדין האנגלי. להיפך, נכתב, בדקנו את זה, נכתב בצורה, איך אמר עוה"ד המכובד, פוזיטיבית, הכל יהיה לפי הדין הישראלי, וגם בהצעת הביטוח, שום אזכור לדין האנגלי. והרי פוליסות עצמן לא יצאו בתחילה של הביטוח, ופתאום זרקו שם איזה דין אנגלי. אף אחד לא דיבר על זה בכלל. פתאום השחילו שם איזה דין אנגלי, ששום שנה וגם לא בהצעה, לא היה קיים".

            עוה"ד גב' האוזנר, מנהלת מחלקת היהלומים אצל הנתבעת, הייתה מופתעת מהעובדה שנעשה שינוי בעת החידוש מהשנה הקודמת. היא הודתה בעדותה שהיא אפילו לא ידעה על השינוי שנעשה בעת החידוש לגבי הדין החל - מהדין הישראלי לדין האנגלי וכך העידה בעמ' 261 לפרוטוקול: "ש: האם בהצעה לביטוח יש איזה שהוא אזכור לעובדה שאתם שיניתם בחידוש את תחולת הדין, מהדין הישראלי אל הדין האנגלי? ת: אתה אומר ששינינו אני לא יודעת ששינינו ואני לא יודעת ששינינו". בעדותה היא ציטטה מתוך הפוליסה את הסעיף הספציפי הדן בדין החל בפוליסת הביטוח של השנה הקודמת (ת/5). על פי פוליסה זו, הדין החל הוא הדין הישראלי, כפי שציטטה הגב' האוזנר מתוך הפוליסה במהלך עדותה (עמ' 345 - 346 לפרוטוקול). זה המצב גם בפוליסה של שנתיים לפני האירוע (ת/6). הגב' האוזנר העידה בחלק הראשון של עדותה, במפורש, שמעולם לא ידעה על שינוי בתחולת הדין החל מהדין הישראלי לדין האנגלי. רק בחלק השני של עדותה אמרה לפתע כי הדרישה הייתה של מבטחי משנה, אך לא הייתה בידה כל ראיה תומכת. מכל מקום, הגב' האוזנר הודתה שלא דאגו להסב את תשומת ליבם של אנשי התובעת ביחס לשינוי, שלגישת הנתבעת הוא שינוי מהותי המביא לשינוי דרסטי של זכויות המבוטחים לפי הפוליסה (ראו עדותה בעמ' 348 לפרוטוקול). היא גם הודתה שלא הסבו את תשומת ליבה של סוכנת הביטוח ביחס לשינוי בדין החל (עמ' 349 לפרוטוקול). לטענתה, מי שהייתה אמורה לעדכן את סוכנת הביטוח בכל השינויים היא הגב' אלדה, החתמת אצל הנתבעת, ואולם היא הודתה שהיא לא יודעת אם אכן אלדה עשתה זאת ביחס לשינוי בדין החל (עמ' 350 לפרוטוקול). הגב' אלדה לא הובאה לעדות על ידי הנתבעת, וכך לא נסתרה גרסת התובעת בנקודה זו.

            יש לקבוע, על כן, כי שינוי הדין החל מהדין הישראלי לדין האנגלי נעשה ללא ידיעת התובעת וללא הסכמתה, ואף מבלי שהיה לנתבעת הסבר כלשהו לשינוי זה, וכל זאת בניגוד להסכמה הקודמת שהדין החל הוא הדין הישראלי. בנסיבות העניין, אין די בשילובו של סעיף 9.3 בתוך הפוליסה, כמעט בהיחבא ובעין רואה, ואין די בעצם העובדה שנוהל מו"מ והועלו השגות לגבי סעיפים שונים בפוליסה. שינוי מהותי כזה לא יכול היה להיעשות מבלי ליידע את המבוטחים אודות השינוי המהותי בזכויותיהם על פי הביטוח, ומבלי להסב את תשומת ליבם לכך באופן ברור ומפורש. ראוי להעיר, כי בחידוש הפוליסה המקבילה, פוליסת המשלוחים, לא נעשה כל שינוי לעומת השנה הקודמת, מה שמחזק את הצורך ביידוע ברור וספציפי אודות השינוי. עוד יצוין, כי גם בהצעה לביטוח לא היה כל אזכור או אפילו רמז לכוונה של חברת הביטוח לשנות בעת החידוש את הדין החל.

            נפנה בהקשר זה לע"א 4819/92 כרמי נ' ישר, פ"ד מט (2) 749, 774 - 775 (1995): "... חברה מבטחת המסייגת את גבולות חבותה, פועלת בכך באופן לגיטימי, אולם היא נוטלת על עצמה, יחד עם זאת, אחריות אקטיבית בדמות חובת הגילוי והווידוא. חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת ליבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים, וכי במקרים בהם לא התקיימו לא תוכל ליהנות מגיבוש זכותו לשיפוי". וראו כבר בע"א 188/84 צור חברה לביטוח בע"מ נ' חדד, פ"ד מ (3) 1, 15 (1986): "ניסיון לתחום את תחולת הפוליסה בדיעבד באופן צר לוקה בחוסר תום לב. חובות נוספות שמטיל סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, חלות על מבטחים כמו על כל מתקשר אחר בחוזה. יתרה מזאת, מן הראוי שיחולו על מבטחים במידה רבה, משום שהללו מנסחים חוזים ותניות פטור לא אחת ללא ידיעתם מראש של המבוטחים ובלי שיש לאלו היכולת המעשית להתנגד לכך... וחברת הביטוח אינה יכולה לנהוג בדרך של ימין מקרבת, קרי כורתת חוזה וגובה פרמיה, ושמאל דוחה, קרי, כוללת בפוליסה תנאים המרוקנים אותה מראש מתוכנה וממטרתה הגלויה".

"היעלמות מסתורית" ( MYSTERIOUS DISAPPEARANCE )

6.          כאמור, אין חולק כי אובדן היהלומים אירע בנסיבות שלא ניתן לקבען ולהסבירן; לא ניתן לקבוע מהי נקודת הזמן המדויקת ובאילו נסיבות נעלמו היהלומים. התובעת טוענת כי רכשה כיסוי מיוחד ומורחב במסגרת פוליסת הבלוק שהוציאה הנתבעת, אשר מכסה אובדן יהלומים גם במקרה של היעלמות מסתורית או במקרה של אובדן בנסיבות בלתי מוסברות עד לסך של 500,000 דולר, כפי שקובע הסעיף:

MYSTERIOUS DISAPPEARANCE

IT IS HEREBY DECLARED AND AGREED that the liability of the insurer in respect of damage caused by or attributed to unexplained or mysterious disappearance of the insured property shall not exceed the sum insured specified in the SCHEDULE or $500,000.- whichever is the lower amount.

          טענה הבסיסית של התובעת היא, כי רכשה הרחבה מיוחדת לכיסוי במקרה של היעלמות בלתי מוסברת/מסתורית. לכן, אין כל רלוונטיות להפרות הנטענות על ידי הנתבעת. סמטנה העיד בעניין זה, בעמ' 102 ואילך לפרוטוקול: "אנחנו רכשנו שתי פוליסות. מה היה יקר בה? היה יקר בפוליסה הזאת שהיא פוליסה מסוג כל הסיכונים שמבטחת MYSTERIES DISAPPEARANCE. העלמות מסתורית... כל הטענות שלכם הם פשוט לא רלוונטיות. הבן אדם הגיע למלון ביוסטון, למחרת בבוקר כשהוא פתח את הכספת של המלון ראה שהיה חסר פאוץ'...זה ה -  MYSTERIES DISAPPEARANCE. זה הפוליסה היקרה. אי אפשר להצביע בדיוק על האובדן, מה המקרה. זו הסיבה שבגללה אין כל רלוונטיות בטענות סרק שמופרכות פה לבין האובדן של הסחורה הזו... אולי השתמשתי לא בטרמינולוגיה הנכונה קודם לכן. כל הסיכונים בודאי שיש, הסעיף השונה, כפי שיודעים, וכפי שכל אחד אצלנו בבנייני הבורסה יודע, שיש פוליסות שהן פוליסות ביטוח רגילות, ויש פוליסות שיש בהן סעיף מיוחד מאד, שנקרא mysteries disappearance, שבו איננו יכולים להסביר נסיבות מסוימות. אפילו במקרה של משרד בארץ, עזבו נסיעות לחו"ל, שנעלמת חבילה משולחן, ולפעמים לא ניתן לדעת מה קרה. לא ניתן להצביע על נסיבות, וזה היינו מכוסים בפוליסה ב- mysteries disappearance. איננו יודעים להצביע על הנסיבות. בגלל זה זו פוליסה יקרה יותר. מיוחדת יותר".

          הבנתה הבסיסית של התובעת הייתה, אם כך, כי הכיסוי המיוחד של היעלמות בלתי מוסברת איננו כפוף לתנאים כלשהם, מאחר ולא ידוע באילו נסיבות בדיוק ומתי נעלמו היהלומים, כך שממילא לא ניתן להצביע על הפרה בעת קרות האובדן הבלתי מוסבר.

7.      מסתבר, שלא רק התובעת הבינה כך. סוכנת הביטוח יעל פרחי (להלן: "פרחי" או "הסוכנת"), הצהירה בתצהיר עדות ראשית כדלקמן: "3. במסגרת סוכנות הביטוח נערכו פוליסות לביטוח יהלומים לחברת ביתא בפניקס חברה לביטוח בע"מ. פוליסות הביטוח של חברת ביתא היו מסוג כל הסיכונים ( JB ופוליסת משלוחים) והן נתפרו לפי הצרכים של חברת ביתא ובאישור של חברת הביטוח. בין יתר הצרכים של החברה, נכללה גם דרישה לכיסוי ביטוחי עבור אנשי מכירות אשר מעבירים משלוחי יהלומים מהחברה אל לקוחות החברה בחו"ל. 4. מדובר בביטוח כל הסיכונים המיועד לחברה עם סוג פעילות שיווקית כשל חברת ביתא אשר מעסיקה אנשי מכירות היוצאים מעת לעת לסבב מכירות בחו"ל ואשר נושאים עימם משלוחי יהלומים אל לקוחות בחו"ל. הפוליסה כוללת בתוכה כיסוי בגין אובדן יהלומים מכל סיבה שהיא, והיא מכסה בין היתר אובדן יהלומים שלא ניתן לקבוע מתי בדיוק ובאילו נסיבות אירע אובדן היהלומים מאחר וידוע שבסוג פעילות זה המבוטח לא מסוגל לתעד בכל דקה ודקה את קורות היהלומים מעת שיצאו מרשות החברה ועד הגעת היהלומים אל הלקוחות. במסגרת זו הסברתי לנציגי החברה כי בסוג מיוחד זה של ביטוח כל הסיכונים, אם יהיה אובדן או נזק מסוג כלשהו ליהלומים, כי אז הביטוח מכסה אובדן גם במקרה שלא ניתן יהיה לקבוע מתי בדיוק ובאילו נסיבות אירע האובדן. 5. באותו אופן, הביטוח תואם את פעילות אנשי המכירות כפי שהיא מתחייבת מתנאי השטח, וממגבלותיו. כך למשל ידוע, גם שכשהחבילות של היהלומים מקובצות יחד והן סגורות וחתומות בשל דרישות המכס, במצבים אלה, אין גם אפשרות מבחינה טכנית לשאת את הסחורה על הגוף בזמן טיסה. כמו כן, ידוע שבטיסות, דרישת חברת התעופה היא לשים את מטען הנוסעים בתא המיועד לכך מעל הנוסע ולכן הדרישה היא שהסחורה תהיה בהישג יד. 6. כמו כן ידוע וברור לכל שאיש המכירות כאשר הוא מגיע לשדה התעופה עליו לנהוג בהתאם לדרישת הרשויות המקומיות כולל אם הוא נדרש למסור חפצים או תיקים לבדיקה ביטחונית, ולכן במקרה זה אין אפשרות טכנית שהסחורה תינשא על גופו של איש המכירות, שכן הוא נדרש לפעול על פי הוראות הרשויות. 7. הביטוח שנערך לביתא מכסה גם היעלמות מסתורית עד לגובה של 500,000 דולאר. סעיף זה הוא סעיף מקובל בענף ביטוח היהלומים מאחר ולא תמיד המבוטח מסוגל להוכיח את המועד ואת הנסיבות המדויקות בהן יהלומים נעלמים או נגנבים. לכן, פוליסה מסוג זה נועדה לכסות גם במקרה שלא ברור במדויק האם היהלומים אבדו, או נגנבו, או שאיש המכירות כוייס על ידי אדם אחר, וכאשר לא ברורות נסיבות ומועד האובדן במדוייק. 8. כאשר שמעתי שחברת הביטוח החליטה לדחות את התביעה במקרה זה, שבו לא היה ברור במדוייק כיצד ומתי אירע האובדן של היהלומים, הייתי מופתעת מאוד. סברתי כי בדיוק למקרה כזה שלא ברור בדיוק כיצד אבדו היהלומים, ולא ברור אם נגנבו או שאיש המכירות כוייס, נועדה הפוליסה להגן".